תקשורת בין אישית: מה אני בעצם מבקש? (או יחסי תלונה-בקשה)

צחי כעס. הפגישה רק החלה והוא לא הצליח להתאפק. "החבר הכי טוב שלי לא הגיע למסיבת ההפתעה שהכנתי לאשתי. אני לעולם לא הייתי פוגע כך בחבר. הוא אמר ששכח. את מאמינה? שכח את החבר הכי טוב שלו. אמרתי לו שאני מסתדר בלעדיו, תודה, וטרקתי לו את הטלפון".

צחי היה בטוח שהוא צודק. הוא העמיד את חברו במקום, הוא הבהיר לו כמה זה לא בסדר ו...הוא כמעט הפסיד חבר. בואו נגדיר את דבריו של צחי כתלונה. כאשר ציפיות לא מתקיימות נוצר משבר שבעקבותיו קיימת תלונה.

לעיתים היא מתוקשרת ויוצרת יחסים עכורים, כמו במקרה הנדון, ולעיתים היא לא נאמרת ולכן יוצרת תסכול פנימי שהולך ותופח.

בדקתי עם צחי מה קרה כשהוא התלונן וכעס על חברו. "ביקרתי אותו, האשמתי אותו" הוא אמר. איך היית מגדיר את היחסים בינכם ברגע התלונה? "אני גדול, יודע מה נכון, והוא קטן, אשם." מה לדעתך עושה אדם במצב כזה? "מתגונן, מרגיש אנטי, מתחפר, שותק, לפעמים... עושה דווקא". האם זה מה שרצית להשיג? שאלתי, "לא", אמר צחי, "רציתי שיבוא למסיבה שלי."

בקשתו האמתית של צחי הייתה שחברו הטוב יהיה שותף לרגעי השמחה שלו. מטרתו הייתה חיובית ואוהבת, אך בפועל הוא השפיל את חברו והשיג בדיוק ההיפך. צחי התאמן בלהפוך את תלונתו לבקשה. "אתה יקר לי" הוא אמר לחברו למחרת. "אני אוהב שאתה איתי ברגעים המיוחדים של חיי. אשמח מאוד אם להבא תגיע ותהיה שותף להנאותיי".

אין לי ספק שהסיכויים שהחבר לא ישכח את המסיבה הבאה ויגיע בכיף, גדולים לאין ערוך מבמצב הראשוני. כולנו מתלוננים. על כך שבעלי לא הביא לי את כוס הקפה, על כך שהילדים מבלגנים את הבית, על המנהל שצעק ללא סיבה, על אמא שמתערבת ועוד ועוד.

בואו נעצור רגע ונשאל את עצמינו, מה בעצם אנו מבקשים, מה אנו רוצים להשיג.

בתלונה על כוס הקפה אנחנו למעשה מבקשים אולי תשומת לב, יחס חם. בתלונה על הבלגן, אולי, אנחנו מבקשים להראות טוב בעיני הסביבה, או קצת סדר על מנת לחוש שלווה. נמצא זמן נכון, שקט, נעים, כשהפרטנר שלנו פנוי וזמין להקשבה, ונדבר על עצמינו, על בקשותינו. מן הסתם הוא יחוש מוחמא על השיתוף, הוא יבין יותר מה הם צפיותינו ממנו, מה אנו זקוקים, הוא ירגיש שווה לנו ואולי אפילו גבוה יותר, כי אנו מבקשים את עזרתו וסומכים עליו. הבקשה מגייסת אותו ויוצרת מוטיבציה לתמיכה ומילוי הבקשה.