מערכת יחסים זוגית. לא חייבים שניים לשינוי....

יאיר, (שם בדוי) הגיע אלי לאימון לשיפור מערכת יחסיו עם חברתו.

יאיר הוא בחור יפה, מוכשר, עשיר ובעל השכלה רחבה.

"אני מרגיש חנוק", הוא אמר לי, "היא מקנאה לי בטרוף. אני לא יכול לזוז, לנשום. כל דבר היא מפרשת כבגידה. בהתחלה זה מצא חן בעיני מאוד, זה הוכיח לי כמה היא אוהבת אותי. סוף סוף יש בחורה שאני רוצה לבנות איתה את חיי, אבל התנהגותה אובססיבית ואני לא יכול יותר...

"והכי גרוע", הוא הוסיף, "אין לי מה לעשות בנושא, זאת היא שחייבת להשתנות!"

האומנם? עד כמה אנו משפיעים על התגובות של בני זוגנו כלפינו? האם יש לנו מסוגלות ויכולת לשנות את התנהגותו של האחר ביחסיו איתנו? מה האחריות שלנו בנושא?

בתהליך האימון של יאיר חזרה ועלתה תפיסת העולם (פרדיגמה) הבסיסית שלו:

"קינאה מעידה על אהבה עמוקה ואמיתית. אין אהבה ללא קינאה"

כשיאיר בדק את המשותף לכל חברותיו בעבר, נושא הקנאה כלפיו היה מרכזי. הוא בהחלט היה גאה בכך. מבחינתו, הרצון שלהן לשלוט בכל רגע בחייו, העיד כאלף מונים על היותו אדם מיוחד, עוצמתי ואהוב. באותה בדיקה הוא גם גילה דפוס פעולה חוזר שלו. בכל פעם שהן לא דיווחו לו על מעשיהן, הוא החל לחשוד בהן, מה שגרם לו מיידית לבחור בתגובה מוכרת וחוזרת שלו - לעזוב אותן.

יאיר הוא איש עסקים בעל צוות עובדים גדול. כשבדקנו יחד את דרך התנהגותו כלפי עובדיו, גילינו דפוס התנהגות דומה. יאיר מקפיד לעקוב אחר מועסקיו ולשלוט בכל רגע מזמנם. כשהוא חש שמישהו מהם לא מספיק נאמן אליו, הוא מפטר אותו מידית. הפועלים חיים בפחד מתמיד והוא מצדו אוהב את תחושת השליטה אך מלא כמיהה למעט חופש ושלווה.

בניגוד גמור לדפוסי ההתנהגות של יאיר ותפיסת עולמו, ציין יאיר את ערך החופש והעצמאות כערכים המשמעותיים והחשובים לו ביותר.

בעקבות שינוי ופרשנות חדשה למערכת יחסיו עם עובדיו, החל יאיר ליישם בשטח את תובנותיו. הוא החל "לשחרר" שליטה, לצאת להפסקות מהעבודה, להגיד לעובדים שהוא סומך עליהם, לקחת חופשות לראשונה בחייו. מערכת היחסים בחברה השתנתה לחלוטין. העובדים, שלא חשו יותר מאוימים והרגישו שסומכים עליהם, ניסו להוכיח את צדקת אמונו בהם בכל דרך. הם נשארו יותר שעות, הגדילו "ראש", וגילו נאמנות משמעותית.

עכשיו עבר יאיר לשדה שמבחינתו היה קשה יותר. שדה הרומנטיקה.

הוא אומנם ראה איך שינוי בהתנהגותו משפיע על תגובת מועסקיו אך התקשה להאמין שזה אפשרי גם בזוגיות.

עם זאת רצונו בחופש, כבוד, שקט פנימי, שיתוף, כנות בתוך המערכת הזוגית גברו ככל שתהליך האימון התקדם. במקביל השתנתה גם תפיסת עולמו והוא החל להאמין שדווקא הפרגון והתמיכה בבחירות החופשיות שבן הזוג עושה, הן שמעידות על אהבה עמוקה.

הוא החליט פשוט לא להשתתף "במשחק" של "מקנא-מגיב". משפטים כמו "זכותך לקנא, אבל אני יודע שאני נאמן ואוהב אותך" נאמרו לעיתים קרובות. יותר הוא לא כעס, לא התגונן, לא ניסה להוכיח, לא ריצה. רק אמר בשקט, כמנטרה את המשפט, המשיך לעסוק בתחביביו והעניק הרבה חום ואהבה לזוגתו. למרות שקשה להאמין, נושא הקנאה, נעלם כמעט לחלוטין מחייהם בתוך תקופה קצרה!

לפני 5 ימים קיבלתי הזמנה לחתונתם. הם חיים באושר.

מקרה זה מעיד על ההשפעה העצומה שיש בשינוי חד צדדי, על התנהגות האחר בתוך מערכות יחסים.